תאונת עבודה ורשלנות

תאונת עבודה היא לא עניין של מה בכך, אך הגדרתה בחוק ברורה: היא נובעת מאירוע שקרה עקב העבודה, לעתים כתוצאה מרשלנות המעסיק ולעתים בשל צד שלישי. עו"ד אלדד חרש, המייצג לקוחות שנפגעו בתאונות עבודה, מסביר באילו מצבים ניתן לקבל פיצויים ומתי עלולים לצוץ קשיים בתביעה להכרה באדם כנפגע עבודה


"תאונת עבודה מוגדרת בחוק כאירוע שהתרחש תוך כדי ועקב עבודתו של אדם. תאונת עבודה עלולה להיגרם כתוצאה מרשלנות המעסיק או בשל צד ג' שאינו המעביד, כמו למשל תאונות דרכים ברכב הפרטי במסגרת העבודה. המוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה כל עוד היא עונה לדרישות החוק וללא תלות בגורם האשם בקרות התאונה, ויעניק פיצוי בהתאם", מסביר עו"ד אלדד חרש, המייצג לקוחות שנפגעו בתאונות עבודה. מה בנוגע למקרה שנבע מרשלנות המעביד? "אם מדובר על תאונת עבודה שקשורה להתנהלות לקויה של המעביד, אז אנחנו תובעים את המעביד ברשלנות ונדרשים להוכיח שאכן המעביד התרשל. חשוב לדעת כי אין בנזיקין כפל פיצוי, ובמקרים בהם העניק המוסד לביטוח לאומי לנפגע העבודה תקבולים עקב התאונה, יקוזז הסכום שנתקבל מאת הביטוח הלאומי מסך הפיצוי שבו יחויב המעביד הרשלן או צד ג' אחר". כיצד יבוא לידי ביטוי הקיזוז? "אם אדם נפגע בתאונת עבודה וביטוח לאומי פיצה אותו בסכום מסוים, נניח 120,000 שקל ובית המשפט קבע שהמעביד נמצא אחראי ועליו לשלם 80,000 שקל, זוהי למעשה תביעה שנבלעת. כלומר, סכום הפיצוי נבלע בסכום הפיצוי שקיבל התובע מביטוח לאומי. "לא מכבר ייצגתי קוסמטיקאית שעובדת מביתה ונפלה תוך כדי נקיון הבית. הקוסמטיקאית ביקשה לתבוע את המוסד לביטוח לאומי כדי שתוכר כנפגעת עבודה" "להבדיל, אם מדובר על תאונה שנגרמה עקב צד שלישי שהוא לא המעביד, אז החוק מאפשר לתובע לקבל 25% מהפיצוי – וזהו הסדר שאנשים רבים אינם מכירים. כלומר, עומדת לנפגע הזכות לקבל125% פיצוי גם אם התביעה נבלעה. הדבר קורה פעמים רבות כאשר מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, כמו תאונות דרכים במהלך יום העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה". כיום אנשים רבים עובדים מהבית, הן מבחירה והן מכורח, וגם בבית הם חשופים לפציעות, פגיעות ותאונות. האם אדם שעובד מביתו נפגע במהלך ביצוע עבודתו יוכל לטעון שמדובר בתאונת עבודה? "אכן. הנפגע נדרש להוכיח שהפגיעה קרתה בשל העבודה וכחלק מצורכי העבודה. כך למשל, לא מכבר ייצגתי קוסמטיקאית שעובדת מביתה ונפלה תוך כדי נקיון הבית. הקוסמטיקאית ביקשה לתבוע את המוסד לביטוח לאומי כדי שתוכר כנפגעת עבודה. "במקרה שלה, עלו שאלות רבות שעסקו בתדירות הניקיון, מועד ביצוע הניקיון (האם נעשה לפני יום העבודה או אחרי), מקום עבודתה בתוך ביתה וכן הלאה. הנושאים הללו נבחנו ובמקרה שלה היא אכן הוכרה כנפגעת תאונת עבודה". מיקרו-טראומה הוא ביטוי שבא לתאר פגיעה מזערית מתמשכת, שהביאה לנזק ממשי ומהווה עילה לתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. האם אפשר להוכיח מיקרו-טראומה כתאונת עבודה גם לעובדים מהבית? "בוודאי. מדובר למעשה בפגיעות מזעריות שהצטברו במשך זמן רב לכדי פגיעה ממשית. כאשר אנו מדברים על עבודה מהבית, הרי שלרוב מדובר בעובדים אשר עיקר עבודתם הוא הקלדה. רבים מהקלדנים סובלים מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) אשר דורשת התערבות ניתוחית ועלולה אף לגרום לנכות. מחלת ה-CTS מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע ועובדי קלדנות רבים הוכרו עקב כך כנפגעי עבודה. "מרבית התביעות בהתאם לתורת המיקרו-טראומה נוגעות לליקויים אורתופדיים, ובעיקר פגיעות גב ובעיות כתפיים אצל סבלים, עובדי אריזה, נהגי רכבי משא כבד וקלדנים" "ראוי להדגיש שעניין המיקרו-טראומה נעשה נדיר במחוזותינו, כי הדרישות הן כמעט בלתי הגיוניות. הדרישה היא למעשה כי האדם יעבוד כמו רובוט, בעבודה מונוטונית וללא גיוון במשך שעות רבות, דבר שנוגע למעט מאוד מן המקרים. "כדי לבסס את עילת המיקרו-טראומה נדרשת הוכחה של שלושה יסודות מצטברים:

  • קיום ראיות או עובדות המעידות שהעבודה מורכבת מתנועות זהות במהותן, אשר חוזרות ונשנות במשך זמן רב ובתדירות גבוהה.

  • קיום קשר סיבתי בין תנועות חזרתיות ורצופות לליקוי גופני הנטען.

  • קביעה שהתנועות המונוטוניות הביאו לפגיעות זעירות, שהצטברותן גרמו לליקוי גופני ממשי, על ידי חוות דעת של מומחה רפואי הממונה על ידי בית הדין לעבודה.

"יש לציין שמרבית התביעות בהתאם לתורת המיקרו-טראומה נוגעות לליקויים אורתופדיים, ובעיקר פגיעות גב ובעיות כתפיים אצל סבלים, עובדי אריזה, נהגי רכבי משא כבד, תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) אצל קלדנים, ואנשים שעובדים עם כלים רוטטים. נוסף על כך, תורת המיקרו-טראומה מכירה גם במקרים של אסתמה ומחלת הסרטן". השנה האחרונה היתה קשה לכולם. מתח רגשי, נפשי, בריאותי וחברתי וחוסר ביטחון אפיינו אותה בכל מישור. האם בעקבות המצב ניתן לתבוע נכות נפשית עקב שחיקה רגשית? "נכות נפשית עקב פגיעה בעבודה מוכרת רק במקרים הנוגעים לאירוע חריג בעבודה, שבעקבותיו העובד לקה בפגיעה נפשית, ממש בדומה למקרים הקשורים לאירוע לבבי עקב אירוע חריג. אם אדם סובל מהתעמרות מתמדת בעבודה, שמביאה למתח נפשי או שהוא עובד בסביבה מזלזלת, שכוללת צעקות ותלונות רבות, הוא לא יוכל לתבוע הכרה כנפגע עבודה עקב פגיעה נפשית. "אדם, שהמעביד צעק עליו במהלך ויכוח חריג וקיצוני, התרגש עד מאוד ולאחר שעה לקה בליבו, שונה מאדם שחווה מתח יום יומי עקב סביבת עבודה רעילה. המתח שוחק, אך המתח לא מוכר לעניין הנכות הנפשית. במקרה זה ניתן יהיה לבחון את נושא ההתעמרות בעבודה בתחום דיני העבודה". עורך הדין אלדד חרש פועל בתחום כ-15 שנים ומייצג את לקוחותיו בתחום דיני הנזיקין אל מול מוסדות ממשלתיים, חברות ביטוח והמוסד לביטוח לאומי. מאמר זה פורסם באתר "זאפ משפטי"

14 צפיות