תביעה נגד משרד הביטחון - צעד אחר צעד

כל מה שצריך לדעת על תביעות נגד משרד הביטחון עקב פציעה או מחלה בעת השירות

במאמר זה אתאר לכם את הטיפול בתיק תביעה נגד משרד הביטחון עקב נזק גוף, מרגע פתיחת התיק ועד לקבלת הפיצוי.

כמובן שכל מקרה שונה מחברו, ולעתים הדרך לקבלת הפיצוי עוברת במקומות שונים ומשונים, אולם יש קווים מנחים אחידים אשר זהים בכל התביעות, ובהם יעסוק מאמר זה.

התיק מתחיל בפניה של הלקוח למשרדי, אני נפגש עמו, מקשיב קשב רב לסיפורו, ומאבחן את המקרה. לעתים זה יהיה השלב הראשון והאחרון בתיק, ואני מסביר ללקוח שהמקרה שלו אינו חוסה תחת חוק הנכים (או לא רק) ואני ממליץ לו על דרך פעולה שונה. כך למשל, יתכן שבמקרה של פגיעה בתאונת דרכים במהלך השירות הצבאי, אעדיף דווקא לפעול בדרך של תביעה נגד החברה אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה.

כאן המקום להסביר כי ניתן לתבוע את משרד הביטחון עקב חבלה או עקב מחלה, ומדובר בתביעות שונות, אשר יש ביניהם הרבה מן המשותף.

לאחר שהמקרה אובחן ונמצא כי הוא מתאים לתביעה נגד משרד הביטחון, מתחיל שלב איסוף החומר הרפואי. אנו נעזר במסמכים אשר הלקוח מביא עמו, אולם לרוב יש להזמין גם את התיק הרפואי הצבאי ולעתים גם את התיק הרפואי מקופת החולים.

כאשר כל המסמכים הרפואיים נמצאים בפנינו, אפגש עם הלקוח, ויחד נמלא את טופס התביעה אשר יש להגיש כדי לפתוח בהליך. לטופס זה חשיבות עליונה, והפתגם "חיים ומוות ביד הלשון" נכון יותר מתמיד בעת מילוי הטופס. כל מילה שנכתוב בטופס עשויה להיות זו אשר תגרום לתביעה להתקבל או להדחות.

את טופס התביעה, יחד עם כל המסמכים הרפואיים ומסמכים נוספים אשר נדרשים להוכחת התביעה (תצהירים, דו"חות פציעה וכו') נגיש לקצין התגמולים, אשר יבחן את התביעה ויכריע האם אכן מדובר בפגיעה או מחלה שנגרמה תוך כדי ועקב שירותו של הלקוח.

במקרה שקצין התגמולים מכיר בפגיעה (או במחלה) ככזו שנגרמה עקב השירות, נעבור לשלב הוועדות הרפואיות שעליו ארחיב בהמשך. ואולם, במקרים רבים, קצין התגמולים דוחה את התביעה להכרה, ועלינו להגיש ערעור על החלטתו. הערעור על החלטת קצין התגמולים מוגש ל"וועדת ערעורים שליד בית משפט השלום", ולמעשה מדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין, אשר מתקיים בפני הרכב של שלושה, כאשר בראש ההרכב יושב שופט.

לעתים ההליך נמשך זמן רב, והוא כולל בתוכו את כל הפרוצדורות המוכרות לנו בבית משפט אזרחי "רגיל", כמו הגשת בקשות, התנגדויות ודיוני הוכחות. בתום ההליך, תכריע הוועדה בפסק דין מנומק באשר להכרה בפגיעת המערער (הלקוח) ככזו שנגרמה עקב השירות. גם על פסק הדין של הוועדה ניתן להגיש ערעור.

לאחר שפגיעת (או מחלת) הלקוח הוכרה, בין אם על ידי קצין התגמולים ובין אם על ידי ועדת הערעורים, יוזמן התובע לוועדה רפואית, אשר תפקידה לקבוע האם כתוצאה מאותה פגיעה שהוכרה, נותרה ללקוח נכות.

את החלטת הוועדה הרפואית נבחן לעומק, ובמידה שהחלטתה ראויה ותואמת את מצבו הרפואי של הלקוח, יסתיים ההליך. ככל שנמצא כי החלטת הוועדה לא משקפת את מצבו האמיתי של הנפגע, נוכל לערער בפני "ועדה רפואית עליונה".

גם לוועדה הרפואית וגם לוועדה הרפואית העליונה נוכל להציג חוות דעת רפואיות שנערכו על ידי רופאים מומחים אליהם הפנינו את הלקוח, והרופאים החברים בוועדות יתייחסו בהחלטותיהם לחוות הדעת.

גם את החלטת הוועדה העליונה נבחן היטב. ואולם, על החלטה זו נוכל לערער בשאלה משפטית בלבד, ולא בנושא רפואי (למשל, פגמים בהנמקה). הערעור על החלטת הוועדה העליונה מוגש לבית המשפט המחוזי, אשר ידון בו ויכריע.

כפי שציינתי בתחילת המאמר, ההליך יכול להמשך זמן רב, להסתעף ולהגיע למחוזות רחוקים, אך אנו נעשה הכל כדי שבסופו הלקוח יקבל את כל המגיע לו.

אז מה מקבלים? הגמלה הכספית והזכויות הנוספות שיוענקו לנפגע תלויות באחוזי הנכות שנקבעו לו ובאופי הפגיעה. נפגעים שנקבעו להם 10% - 19% נכות יקבלו מענק חד פעמי, ונפגעים שנקבעו להם 20% נכות ומעלה יקבלו קצבה חודשית במשך כל חייהם.

את התביעה ניתן להגיש בתום השירות הצבאי, אולם אם נפגעתם או חליתם במהלך השירות, כדאי לפנות בהקדם האפשרי (מיד לאחר הפגיעה או גילוי המחלה) לעו"ד מומחה בתחום, על מנת שינחה אתכם כיצד לנהוג ובכך להגדיל את סיכויי התביעה.