תאונת עבודה בשירות קבע - השינוי בחוק
עד לשנת 2017, חיילים בשירות קבע שנפגעו בפעילות שאינה מבצעית או שאינה במסגרת הכנה לפעילות מבצעית, היו מגישים תביעה למשרד הביטחון. אך מאז 2017, חיילים בשירות קבע שנפגעו בפעילות שאינה מבצעית או בהכנה לפעילות מבצעית (למשל, טבח צבאי בשירות קבע שנפגע בזמן עבודתו במטבח) מגישים תביעה למוסד לביטוח לאומי. השינוי החוקי הביא לשינויים משמעותיים בתהליך התביעה ובפיצויים המגיעים לנפגעים. שימו לב, החוק חל על כל אנשי כוחות הביטחון (משטרה, שב"כ, מוסד, שב"ס, משמר הכנסת) ולא רק על אנשי צבא קבע.
הליך התביעה - מוגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי
התהליך מתחיל בהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי צריך להכיר באירוע כתאונת עבודה ולהתחיל בתהליך פיצוי. למעשה, כאשר מדובר בפגיעה בפעילות שאינה מבצעית, ההליך דומה לתביעה עקב תאונת עבודה שנגרמת לעובד בהיותו אזרח.
ועדת רפואית והחלטתה
החייל יוזמן לוועדה רפואית שתקבע את גובה הנכות שנגרמה לו כתוצאה מהאירוע. במקרים של ערעור ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית בפני ועדה רפואית לעררים, ובמקרים נוספים ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בפני בית הדין לעבודה.
הפיצוי והיתרונות של התביעה
הפיצויים בתביעות כאלה ניתנים כגמלה חד פעמית או כקצבה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי. גובה הפיצוי מחושב באופן אחיד לכל הנפגעים, והוא מתבסס על אחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית ושכרו של החייל לפני האירוע. כך, יתכן שתביעה של איש קבע אשר נפגע לאחר השינוי בחוק, תהא משתלמת פי כמה מתביעה נגד משרד הביטחון לפני השינוי בחוק, שם מחושב הפיצוי באופן שווה לכל נפגע, ללא קשר לגילו ולמשכורתו.
לסיכום
איש קבע או איש כוחות הביטחון האחרים שנפגע בפעילות שאינה מבצעית, יגיש תביעה ככל אזרח אשר נפגע בתאונת עבודה. על עורך הדין שמייצג את אנשי כוחות הביטחון להתמחות גם בתביעות נכות מעבודה נגד הביטוח הלאומי.